ביהמ"ש העליון: החשודה תישאר במעצר למרות היותה בהריון מתקדם

א.       ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט סולברג) מיום 14.8.09 בב"ש 9038/08, שהורה על מעצרה של העוררת עד להחלטה בעתירה להסגרתה לארצות הברית, לפי סעיף 5 לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954.

רקע

ב.       העוררת, אזרחית ותושבת ישראל, נעצרה יחד עם עשרה אחרים ביום 5.7.09, לצורך חקירתם בחשד לעבירות מרמה כלפי אזרחי ארצות הברית. ביום 20.7.09 העבירה ממשלת ארצות הברית בקשה להסגיר לידיה את העוררת, יחד עם האחרים, בגין עבירות פליליות המיוחסות להם בארצות הברית. נטען, כי העוררת, יחד עם האחרים, הקימו רשת עבריינית מתוחכמת ורחבת היקף להונאת קשישים תושבי ארצות הברית, במסגרתה קיבלו במרמה סכומי כסף בסך של עשרות מיליוני דולרים. לאחר שרכשו העתקים של טפסי הגרלות לוטו אשר מילאו תושבי ארצות הברית, התקשרו אל קשישים והציגו מצג שווא כי הללו זכו בסכום כסף גבוה בהגרלת לוטו, תוך שנאמר להם שעל מנת לקבל את כספי הזכייה, עליהם לשלם תחילה אלפי דולרים כתשלומי מס ותשלומים אחרים.

ההחלטה בבית המשפט קמא

ג.       עם העתירה להסגרה, הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה למעצר העוררת והאחרים עד להחלטה בעתירה, וזו התקבלה ביום 14.8.09. לא היתה מחלוקת, כי ביחס לעוררת קיימת תשתית ראייתית שהיתה מספקת לצורך העמדתה לדין בישראל. בית המשפט ציין, כי הראיות לכאורה מצביעות על כך שהעוררת ובעלה, חשוד נוסף בפרשה, עמדו בראש הארגון - בביתם נמצאו, בין היתר, סכומי כסף רבים, תעודת זהות מזויפת ומאות טפסי לוטו, והודעותיהם של חשודים אחרים בפרשה קושרים את העוררת למעשי המרמה הנטענים ומייחסים לה מעמד בכיר בארגון. בית המשפט המחוזי קבע, כי בהתחשב בעונש הצפוי לעוררת במקרה של הרשעה, קיים חשש ממשי להימלטותה מאימת הדין. חששות אלה מתעצמים נוכח סכומי הכסף הרבים שהתקבלו ממעשי התרמית, שרק חלק קטן מהם נתפס; סכומים אלה יכולים לשמש את העוררת לצורך הימלטות. הוא הדין לשיבוש החקירה המיוחס לעוררת - בין היתר, נטען כי הורתה לחשודים האחרים לגרוס מסמכים שברשותם ולא לשתף פעולה עם המשטרה. התחכום הרב והאמצעים הטכנולוגיים ששימשו לכאורה לביצוע העבירות, מעלים גם הם את עוצמת החשש להימלטות מן הדין. בית המשפט הכיר - כנושא מרכזי - בקושי הטמון במעצרה של העוררת, אם לילד חולני בן 9, והמצויה בחודש השמיני להריונה. עם זאת הזכיר בית המשפט את תסקיר המבחן, שאף בהתחשב בנסיבות, נמנע מהמלצה על שחרורה לחלופת מעצר נוכח סיכון גבוה להימלטותה, וכן את העובדה ששירות בתי הסוהר ערוך לקליטת נשים הרות, ולשהיית התינוק עם אמו בבית הסוהר עד לגיל שנתיים. בשקלול כלל הנתונים הללו, קבע בית המשפט כי אין ליתן אמון בעוררת ואין לשחררה לחלופת מעצר. 

הטענות בערר

ד.       בערר נטען לחולשת הראיות הקיימות כנגד העוררת. נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר ייחס לעוררת עמידה בראש הפירמידה, על-יסוד ראיות הקשורות לבן זוגה, כולל תעודת הזהות המזויפת וסכומי הכסף שנתפסו בכספת הבית, הרשום על שם בן זוגה בלבד; כי בעשרות שעות של צילומים והקלטות שאספה משטרת ישראל במשרד הארגון בתל אביב, לא נראתה או נשמעה העוררת ולוא גם פעם אחת; כי הודעות החשודים האחרים ביחס למעורבותה של העוררת הן ספקולטיביות; וכי על פי הראיות הקיימות, היקף ההונאה נמוך בהרבה מן הנטען. ביחס למסוכנות העוררת נטען, כי המדובר בעבירות כלכליות, שאינן מקימות עילת מעצר אלא בנסיבות יוצאות דופן. בהקשר זה מפנה בא כוח העוררת למקרים דומים - לשיטתו - בהם שוחררו נאשמים לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. באשר לחשש מהימלטות נטען, כי לא הוצגה כל ראייה קונקרטית לקיומו של חשש כזה, וככל שהוא אכן קיים, ניתן לאיינו באמצעים כגון פיקוח של מספר מפקחים, אזיק אלקטרוני, הפקדת דרכון ודרישת התייצבות שבועית בתחנת המשטרה.

ה.       כן נטען, כי בית המשפט קמא לא נתן משקל מספק לנסיבות האישיות יוצאות הדופן של העוררת. בין היתר נאמר, כי בית הסוהר לנשים "נווה תרצה" אינו ערוך למתן מענה הולם וראוי למצבה הרפואי של העוררת. בהקשר זה מפנה בא כוחה של העוררת לדו"ח מבקרים מטעם לשכת עורכי הדין משנת 2009 בדבר תנאי המאסר במתקן כליאה זה, המעיד, בין היתר, על מחסור במוצרי היגיינה נשיים, מזון באיכות ירודה ותנאים סביבתיים קשים. נטען, כי העוררת מצויה בתא יחד עם אסירות המשתמשות בסמים קשים ובתנאים תברואתיים קשים, וכי חרף הוראתו של בית המשפט קמא לבדיקה רפואית קפדנית לשם מעקב אחר תנועות העובר, הדבר לא נעשה. נוכח כל האמור, עותרת העוררת לשחרורה לחלופת מעצר.

טענות העורר - בדיון

ו.        בדיון נטען מטעם העוררת, כי המדובר במקרה יוצא דופן וכי החלטת בית המשפט קמא אינה אנושית ופוגעת בכבוד האדם; גם אם ישנה תשתית ראייתית לצרכי מעצר, אין מדובר בתיק מתוחכם אלא בעבירות בטלפון; העוררת לא התגוררה לפני המעצר בתל-אביב אלא באילת, ואין לזהות אותה עם בן זוגה המשיב 1; על כן אינה במעמד עליון בהיררכיה של העבירות. עוד נטען, כי יש לבחון את הנושא על פי דיני המעצר, והצורך בחלופה שפגיעתה פחותה; אין לומר כי סכנת הימלטות היא "טבעית" בתיק הסגרה, מה גם שבנידון דידן מדובר באשה בהריון מתקדם; אף בתיקי רצח, כך נטען, שוחררו אנשים לחלופה, ובתיקי הסגרה שוחררו המשיבים בפרשת מאיו (בש"פ 9850/08 היועץ המשפטי לממשלה נ' מאיו ואח' (לא פורסם)), במאטריה קרובה לענייננו. חזקת החפות, כנטען, עומדת לעוררת, ואף אין ביטחון כי תוסגר, נוכח ביצוען של העבירות בארץ; ובסופו של יום מדובר בעבירת הונאה, והמפקחים נמצאו ראויים - מדוע לא לקבוע חישוקים שיניחו דעת בית המשפט? הצורך בשיתוף פעולה בינלאומי בפלילים חשוב, כך נאמר, אך גם כבוד העוררת, ובמיוחד נוכח החויה הייחודית של לידה, המצריכה תמיכה רגשית מקרוב; הוצעו איפוא פיקוח, ערבויות גבוהות איזוק והתיצבות במשטרה, מה גם שלעוררת אין עבר פלילי למעט הרשעה אחת מ- 2004.

ז.        עוד נטען בהרחבה באשר לתנאים ב"נוה תרצה", נוכח ביקורת קשה מאוד של מבקרי לשכת עורכי הדין; נטען כי הטיפול בעוררת אינו כראוי ואין מתייחסים לבעיותיה כדבעי; היא מצויה בתא שאינו מאפשר מגורים מינימליים, השירותים משפילים, אין אוורור כנדרש, העוררת הושמה למעלה במיטת קומותיים עד פניית סניגורה ואין ניתנת לה תזונה נכונה.

ח.        עוד נאמר, כי שוחררו מספר מעורבים שאמנם נטען כי חלקם בפרשה קטן יותר, אך גם לגבי העוררת יכול מעצר בית לענות על הדרישות האמריקניות.

ט.        ולבסוף נטען, כי אין העובר, ולד העוררת, אשם ועליו להיולד בתנאים ראויים; הוזכר גם בנה הגדול של העוררת, בן תשע, הסובל מהפרעות קשב וריכוז.

טענות המשיב

י.        נטען מטעם היועץ המשפטי, כי בית המשפט קמא עמד על היותה של העוררת בראש הפירמידה בפרשה; חומרת העבירות הביאה לקריסה של קשישים, פינוי מבית אבות ופיטורי מטפלות; צורפו לבקשת המעצר תצהירים של 8 קרבנות כמדגם, אך מדובר באלפים. התחכום מתבטא בדרכי הפעולה למיניהן של המעורבים בפרשה, בהתחזות ובטיפול מתוחכם בפן הכלכלי והחשבונאי.

י"א.     אשר להריון, נטען כי המדובר באמת בנושא קשה, אך האינדיקציות לשיבוש רבות; ועוד, הפרשה חמורה מפרשת מאיו בהיקפיה.

י"ב.     אשר לנוה תרצה, הוצע לעוררת לעבור לאגף בו לפי בחירתה, אך היא סירבה והעדיפה להיות באגף הנוכחי עם אמה שאף היא במעצר; העוררת מצויה במעקב רפואי צמוד, והעוררת הוצאה, שלוש פעמים לבדיקות אולטרה-סאונד. 

י"ג.     לבסוף, נאמר כי כל עילות המעצר רלבנטיות להסגרה במקרה דנא, ובמיוחד החשש להימלטות. 

הכרעה